החלטה בתיק עמ"ת 8682-08-11

1.         ערר על החלטת בית משפט השלום לתעבורה בירושלים (כב' השופט י' ריבלין) מיום 19.7.11, לפיה דחה בית המשפט בקשה לעיון חוזר בהחלטת בית המשפט שהורתה על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים נגדו.

2.         נגד העורר הוגש ביום 14.4.11 כתב אישום המייחס לו שני אירועים של נהיגה בזמן פסילה, ללא רישיון וללא ביטוח. האחד, ביום 27.10.10, אז נהג, לפי הנטען, גם בשכרות (תחת השפעת סמים), והשני, ביום 13.4.11. כן נטען כי עשה שימוש בסמים. יחד עם כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של העורר עד לתום ההליכים. בית משפט קמא נעתר לבקשה והורה על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים, וערר שהוגש לבית המשפט המחוזי על החלטה זו נדחה. בית המשפט המחוזי קבע בהחלטתו כי בעניינו של העורר קיימות ראיות לכאורה להוכחת שני האישומים המיוחסים לו, וכי קיימת מסוכנות שלא ניתן להפיגה בחלופה. זו נעוצה הן בעבירות עצמן המעידות על מסוכנות בדרגה גבוהה, והן בהתמכרותו של העורר לסם המובילה אותו לביצוע עבירות. עוד צוין עברו הפלילי המכביד של העורר, הכולל עבירות סמים, עבירות כלפי שוטרים ובריחה ממשמורת חוקית, וכן עברו התעבורתי המכביד. בנוסף לאלה תלוי ועומד נגד העורר מאסר על תנאי בר הפעלה בן ארבעה חודשים בגין כל עבירת סמים. בשולי החלטתו הורה בית המשפט על הזמנת תסקיר מעצר (החלטת כב' השופטת א' אפעל-גבאי מיום 22.4.11). בעקבות התסקיר שנתקבל, נערך דיון נוסף בעניינו של העורר, בסיומו הגיע בית משפט קמא לכלל מסקנה כי לא ניתן לשחרר את העורר לחלופת מעצר. גם ערר שהוגש על החלטה זו נדחה (החלטת כב' השופט ד' מינץ מיום 23.5.11).

3.         העורר כפר במיוחס לו בכתב האישום, ובישיבת בית המשפט מיום 5.5.11, נקבע דיון לשמיעת כל הראיות ליום 22.5.11. לישיבה זו התייצבו רק מקצת מעדי התביעה, ככל הנראה בשל ההתראה הקצרה בה נקבעה, ובית המשפט נעתר לבקשת המשיבה לדחיית הדיון לצורך שמיעת יתר העדים. בישיבה הנדחית, שנתקיימה ביום 19.7.11, התייצבו שלושה מתוך ארבעה עדי תביעה שנותרו, ושוב נתבקשה דחייה ע"י המשיבה לצורך שמיעת עד התביעה האחרון. בית משפט קמא נעתר גם לבקשה זו ודחה את הדיון ליום 6.9.11, תוך שקבע כי ככל שהעד לא יתייצב גם לדיון זה, לא יאפשר דחיה נוספת. באותו מעמד דחה בית המשפט את בקשת העורר לשחרורו למעצר בית בשל מחדלי המשיבה בניהול התיק. מכאן הערר.

4.         העורר טוען בעררו, בתמצית, כי נוכח מחדליה של המשיבה בניהול התיק, המתבטאים באי התייצבות עדיה לדיון, מחדלים שהביאו לדחיית הדיון פעמיים, היה מקום להורות על שחרורו של העורר ממעצרו ללא תנאים, ולחלופין, בתנאים מגבילים.

5.         אכן, מחדלים בניהול המשפט, המאריכים בצורה בלתי סבירה את בירור דינו של נאשם, עשויים להוות נסיבה חדשה המצדיקה עיון מחדש במעצרו. יחד עם זאת, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הנני סבורה כי בענייננו אין להיעתר לערר. אין חולק כי מוטלת על המשיבה החובה לוודא התייצבות עדיה. חובה זו אינה מצטמצמת במשלוח הזמנה לדיון והיא טעונה ווידוא טלפוני עם העד כי אכן יגיע לדיון. המשיבה אכן פעלה כנדרש. מתוך פרוטוקול הדיון לא ברור אם נעשה ניסיון ליצור קשר עם העד ביום הדיון כדי לבחון מה הסיבה לאי התייצבותו והאם ניתן להביא להתייצבותו עוד באותו היום, ואולם בית משפט קמא קבע בהחלטתו כי המשיבה עשתה את כל הדרוש כדי להבטיח את התייצבות עדיה, וחזקה עליו כי בירר סוגיה זו. מכל מקום, נוכח מסוכנותו הגבוהה של העורר, אין בדחיית הדיון, בנסיבות שתוארו, כדי לשנות את נקודת האיזון בין האינטרסים השונים השוקלים בענין מעצרו של העורר. בעניינו של העורר חברו יחדיו מספר גורמי סיכון: עבר פלילי ותעבורתי מכביד, התמכרותו של העורר לסמים, אדישותו של העורר להוראות החוק ולגורמי אכיפת החוק, וביצוע העבירות חרף עונש מאסר על תנאי בר הפעלה התלוי ועומד נגדו. אלה מעלים ספקות כבדים ביחס ליכולתו של העורר לעמוד בתנאים מגבילים ואינם מאפשרים, לפחות בשלב זה, שחרורו של העורר לחלופה. קל וחומר, כאשר החלופה שהוצעה ע"י שירות המבחן נמצאה בלתי מתאימה ע"י בית המשפט (החלטת כב' השופט א' מינץ). עוד יצוין כי בית משפט קמא קבע את המשך הדיון ליום 6.9.11, מיד לאחר הפגרה, מתוך מגמה לסיים את הדיון בהקדם, ואף הוציא, במהלך חריג, צו הבאה נגד עד התביעה שנותר, אף שמדובר בשוטר, על מנת להבטיח התייצבותו לדיון הבא. בית המשפט הוסיף והדגיש כי ככל שהעד לא יתייצב לדיון, לא יאפשר דחייה נוספת. יש לשער, אפוא, כי שמיעת הראיות אכן תסתיים ביום 6.9.11.

הערר נדחה, אפוא.

<#9#>

ניתנה והודעה היום ט' אב תשע"א, 09/08/2011 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי: שני מזרחי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: